פסק-דין בתיק ע"מ 5637-07-10

מהות הערעור

1.            ערעור על החלטת המשיב מיום 2.02.2010 להוציא למערער שומה לפי מיטב השפיטה לשנות המס 2003-2008, בין-היתר מאחר שהמערער לא דיווח בדוחותיו השנתיים על הכנסותיו מעיסוקים כדלקמן: 

א.     בניית בנייני מגורים במזרח ירושלים ובשטחי הרשות הפלסטינית;

ב.      הפעלת אולם אירועים בשטחי הרשות הפלסטינית;

ג.       הכנסה ממשכורת שקיבל בשנת המס 2006;

אין מחלוקת, כי המערער לא ניהל פנקסים כנדרש בחוק, ולא דיווח על הכנסותיו לשנות המס שבערעור.

השומה

2.         ביסוד השומה שהוצאה מונחת חקירת היחידה הארצית למודיעין שטח וחקירות שנערכה נגד המערער (להלן: "החקירה") במהלך שנת 2008. החקירה נערכה בגין חשד להעלמת הכנסות מעבודות בניה והפעלת אולם אירועים. בעקבות ממצאי חקירה זו לפיהם יש לייחס למערער הכנסות ממשיות מהפעילויות האמורות, גם הוגש נגד המערער כתב-אישום. התיק התנהל בבית משפט השלום בירושלים (מספר התיק הפלילי לא נמסר, אך לא הייתה מחלוקת בדבר התנהלותו במקביל).

3.       אין מחלוקת, כי המערער לא נענה לדרישות המשיב להציג את ספרי החשבונות המתייחסים לפעולות הבניה ולהפעלת אולם האירועים (צירוף מש/2 לתצהיר המשיב) ולכן, ראה אותו המשיב כמי שחייב לנהל פנקסי חשבונות כנדרש עפ"י דין ולא ניהלם ("חייב ולא ניהל").

4.       בשומה שהוצאה ע"י המשיב נקבעו הכנסות המערער כדלקמן:

א.  הכנסות המערער ממכירת דירות מגורים בשנים 2003-2007 - נקבעו (עפ"י עדויות רוכשי הדירות) - בשנת 2003 - סך 2,205,600 ש"ח; בשנת 2004 -  סך 1,906,200 ש"ח;

בשנת 2005 - סך 103,700 ש"ח; בשנת 2007 - סך 140,000 ש"ח. המשיב קבע את ההכנסה החייבת של המערער בסך 15% מהמחזור בהתאם למקובל בענף, היינו למערער הוכרו הוצאות בסך 85% מהמחזור.

          ב.   הכנסות מהפעלת אולם האירועים בשם "לאנה ודאנה" (להלן: "האולם") -המשיב קבע עפ"י עדויות שהיו לפניו, כי התמורה המוצעת לאירוע באולם עמדה על 5,000 ש"ח. המשיב הסביר, כי משנפקדו ספרי המערער ולא היה שיתוף פעולה מצדו לא ניתן היה לברר נתונים נוספים כגון: מספר אירועים שהתקיימו בשנה, ההוצאות הקיימות בעסק ולכן הניח קיום 150 אירועים בשנה באופן שהרווח הנקי עמד על 20%. כך, נלקחה בחשבון הכנסה של 150,000 ש"ח (150 X 5,000  X20%) בכל אחת מהשנים 2003-2008.

          ג.   הכנסה ממשכורת - עפ"י החקירה, בשנת2006 קיבל המערער משכורת בסך 12,000 ש"ח מחברת "אבו אלעז למסחר כללי" (ח.פ. 512822990) ולא דיווח עליה במסגרת הכנסותיו לשנת המס 2006. המערער אישר בחקירתו ברשות המסים שעבד בחברה הנ"ל בשנת 2006. המערער לא הציג במהלך הדיון כל ראיה הסותרת את טענות המשיב ולא טען לעניין העלמת המשכורת בסיכומיו, ומכאן שלא חלק בערעור על ההכנסה האמורה.

5.       ביום 20.7.09 הוגשה השגה על השומה ע"י המערער (מש/20). ההשגה נדחתה ביום 25.5.10, ועל כן הוגש הערעור.

התשתית הראייתית שביסוד השומה

6.       כאמור, המערער לא דיווח על הכנסותיו לשנים שבערעור והמשיב ביסס את השומה על החקירה. עפ"י תצהיר המפקח מטעם המשיב, העד אילן מנשה, מחומר החקירה עלה, כי החל משנת 1998 המערער עסק בבניית בנייני מגורים במזרח ירושלים ובשטחי הרשות הפלסטינית, וקיבל סכומי כסף משמעותיים בגין מכירת דירות. כך, מהודעות רוכשי הדירות עלה כי שילמו למערער 6,502,150 ש"ח. העתקי ההודעות שנגבו צורפו לתצהיר. כמו-כן, עלה מחומר החקירה, כי המערער מפעיל אולם אירועים בשם "לאנה ודאנה", ובכלל זה חלק מהלקוחות שרכשו מהמערער דירות אף ערכו אירוע באולם, ולדבריהם האולם שייך למערער. גם בהקשר זה העדויות צורפו לתצהיר. עפ"י התצהיר, במסגרת חקירתו נשאל המערער לגבי חשבונות הבנק שיש לו, ותשובתו הייתה שיש לו חשבון אחד בבנק דיסקונט (על שמו ועל שם אשתו). ברם, במהלך החקירה התברר (ממסמכים שנמצאו) שאת המערער שימשו עוד שני חשבונות בבנקים בשטחי הרש"פ, ובנוסף חשבון בבנק הדואר בירושלים (הודעות המערער צורפו גם הן לתצהיר). הסברי המערער בחקירה למול הראיות שנצברו, לא התקבלו על ידי המשיב.

הישענות המשיב בשומה על התשתית הראייתית שבחקירה הפלילית

7.       המערער העלה שורת טענות כנגד ביסוס השומה על התשתית הראייתית שבחקירה הנזכרת. ראשית, לטענתו היה נכון לעכב את הדיון בערעור עד לסיום הליך הפלילי, מה גם שלשיטתו צפוי זיכוי בהליך האמור. שנית, לטענתו, שגה המשיב בכך שביסס את השומה על תוצאות החקירה הפלילית, כאשר מוסרי ההודעות שבבסיס אותו הליך טרם נחקרו בהליך הפלילי, ומהימנותם טרם נקבעה. לדבריו, בהליך הפלילי יחקרו מוסרי ההודעות, שם תבחן עדותם, ואין מקום להליך אזרחי מקביל. עוד טען המערער, כי קיומו של הליך אזרחי מבלי שהסתיים ההליך הפלילי פגע בו מבחינה דיונית ומהותית, מאחר שנבצר ממנו להזמין לעדות אנשים ששימשו את המשיב בקביעת השומה בהיותם עדי תביעה, וכך לא ניתנה לו הזכות האלמנטארית לחקור אותם. לפי הנטען, בשל כך נפגעה יכולתו להוציא את האמת לאור.